מריבות בין אחים 

מריבות בין אחים

הרבה דברים מענגים אותי כאמא, אחד מהם הוא להסתכל על הבנים שלי משחקים ביחד, מקשקשים ביניהם על מכוניות ומטוסים ומתכננים מה יעשו כשלא אשים לב.. זה ממלא אותי בגאווה וסיפוק אבל אני גם יודעת שאני יכולה לספור בדיוק עד 25 ואז הייללה תגיעה.. בהתחלה היא תהיה דקה ורציפה ואז תתפתח לבכי מעורבב במילים מלאות עלבון, דמעות גדולות ויאללה מכות!

קוראים לזה מריבות בין אחים וזה קורה בכל בית וטוב שכך כי המשפחה, היא המקום הבטוח ביותר עבור הילד ללמוד על תקשורת ויחסים בין בני אדם ולהתנסות בהם.

אז למה הם רבים כל כך הרבה למרות שהסברנו, ביקשנו.. אולי השאלה היא לא "למה" אלא מה המטרה שלהם כשהם רבים?                                                                           אחים רבים במטרה לברר לעצמם את מקומם במשפחה ומול ההורים, תוך כמה זמן אמא או אבא יגיעו? למי הם יאמינו? תמיד הם מאמינים לו.. אולי הפעם יאמינו לי? את מי הם יחבקו בסוף? המריבות שלהם נשמעות לרוב אותו הדבר, אותה מריבה חוזרת על עצמה יום אחרי יום, מספר פעמים ביום, יש את מי שלרוב יוותר פחות, יש את מי שלרוב יצעק ראשון, כמעט לכל אחד יש את התפקיד שלו.. הילד זקוק לדעת שוב ושוב את מקומו במשפחה והוא חוזר על אותן התנהגויות שמגרות אותנו ההורים להגיב. כאשר ההורים מגיבים הוא מרגיש שייך, וכדי להמשיך להרגיש שייך הוא ימשיך באותן התנהגויות.

אסף (6) ואחיו בן (8.5) אוהבים להתחרות ביניהם, מי יהיה הראשון להגיע לאוטו בבוקר? מי  הראשון שילחץ על כפתור המעלית? בן גדול וחזק מאחיו הקטן ולרוב משיג אותו ומגיע ראשון, אסף מאוכזב כל פעם מחדש, מתיישב ובוכה, כועס על אחיו הגדול.. אמא ניגשת אליו, מנחמת, אומרת לבן "אבל אתה גדול, אתה לא יכול לוותר לו פעם אחת?" וזהו. כל ילד קיבל את האישור למקומו במשפחה. אסף הקטן חיזק את מקומו כקטן וחלש שזקוק לנחמה, זה שאמא מגינה עליו ולא על אחיו, קורבן תמים שלא יצליח לנצח בכוחות עצמו אלא רק אם יוותרו לו. בן מבין שהוא הפסיד למרות שניצח בתחרות, הוא לא מקבל עידוד והכרה בניצחונו אלא ביקורת על כך שהיה צריך לוותר על מקומו ולא עשה זאת, גם הוא כועס, מתוסכל, מאוכזב. בתפיסה שלו הוא עלול להבין שרק אם יוותר לאחיו הקטן הוריו יקבלו ויאהבו אותו, ועם הזמן עלול להפוך לאדם מרצה שלא עומד על שלו.

כאשר הילדים חוזרים על אותם דפוסי התנהגות הם מקבעים את עצמם לתפקיד מסוים ולכן מגיבים תמיד באותה דרך, עלינו לעודד אותם להתנסות בתפקידים וכובעים שונים, כך תשתנה גם תגובתם וייתכן ובמריבה הבאה יוכלו להתמודד טוב יותר, הילד שתמיד בתפקיד החלש, אם יוכל להתנסות בעמידה על רצונותיו ודעותיו ירוויח את התחושה והידיעה שהוא מספיק חזק כדי לדאוג לעצמו, הילד שתמיד בתפקיד החזק והמנצח יתנסה בשמחה עבור מנצח אחר, ילמד שהתחרות החשובה היא מול ההישגים שלך עצמך ולא מול ילד אחר, הילד שתמיד צודק ילמד לראות מצבים מעיניהם של ילדים אחרים ויבין שלכל אחד הפרשנות שלו לריב..

אז מה כן לעשות..

ראשית מזמינים את כל בני המשפחה לפגישה משפחתית בסלון ומשתפים אותם בשינויים הקורים בבית, ניתן להסביר שבטעות לקחנו על עצמינו את תפקיד השופט ביניהם ושאנו סומכים עליהם שידעו לפתור את המחלוקות שביניהם בדרך שממנה שניהם יהיו מרוצים. חשוב לתחום עבורם בגבולות ברורים מה מותר ואסור שיקרה כשרבים, לדוגמה לא מרביצים, לא משפילים, לא מצרפים ילדים אחרים לריב.                                                                                                          ניתן ללמד אותם איך לנהל משא ומתן אחד עם השני, הקשבה אמפתית ? לשים את עצמי במקום של אחי ולהרגיש את מה שהוא מרגיש. חשוב ליידע אותם שנתערב במקרים של אלימות על כל סוגיה.

בזמן הריב אתם נעלמים ? כל עוד הריב לא גלש לאלימות פיזית אנחנו לא מתערבים. כן, זה קשה..                        כשאנחנו מתערבים אנחנו שופטים ביניהם והריב רק ממשיך ומתעצם, משום שכל אחד מהם רוצה להסביר את עצמו ולהצדיק את עצמו בפנינו.

במידה והריב מחריף ומתפתח לאלימות יש להפסיקו מיידית, להושיב כל ילד בפינה אחרת ולומר להם שעדיף שיפרדו לעכשיו וידברו כשיהיו רגועים. בלי כעס ודרמה. בלי מי התחיל ראשון. בלי לקחת צד של אף אחד מהם.

להימנע מאווירה תחרותית בבית ? לעיתים כשיש לנו פחות זמן להתארגנות ויציאה מהבית ואנו רוצים לזרז את הילדים אנו יוצרים ביניהם תחרות קטנה.. מי הראשון שירד את כל המדרגות? מי יגיע ראשון לאוטו? מי יסיים ראשון את הארוחה שלו ויקבל קינוח? כשתחרותיות הופכת לדרך חיים אנו מראש מציבים את הילדים בעמדות מנוגדות, ומשם הדרך לריבים וחיכוכים קצרה.

עידוד שיתופי פעולה בין הילדים ? כשהם משחקים ביחד בנועם, עוזרים אחד לשני במטלות הבית או השיעורים מביה"ס, כשהם סתם יושבים אחד ליד השני ורואים תוכנית אהובה בטלביזיה, עודדו אותם, תגרמו להם לשים לב לרגע כמה נעים להם ביחד, שכיף לקבל ולתת עזרה אחד מהשני, לחלום ביחד, לצחוק ביחד.

מזמינה אתכם לקריאה בנושאים שונים באתר שלי  www.talorkahani.com

או לחפש אותי בפייסבוק, טלאור כהני - הדרכת הורים ומשפחה